החלטה בתיק ב"ש 5030/05

1.         בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט י. נועם בב"ש 4878/05), החליט ביום 19.9.05 לעצור את המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

            בפניי בקשה שהוגשה ביום 16.10.05 לאפשר למבקש לצאת מבית המעצר לרגל חתונתו שתתקיים ביום 3.11.05. המבקש טוען כי הוא מבקש להתחתן עם חברתו אורלי הנמצאת בהיריון בחודש חמישי וכי ביום 3.11.05 הוזמן אולם שמחות ולזוג 400 מוזמנים. הבקשה הקונקרטית היא לאפשר למבקש לצאת ביום החתונה בשעה 11 בבוקר ולשוב לבית המעצר בתאריך 5.11.05 וזאת על מנת לקיים גם את מצוות "שבת חתן". המבקש מציע כי תינתנה ערבויות מתאימות ובתקופה זו הוא ילווה על ידי אביו.

2.         קודם הפנייה לבית המשפט, בתאריך 9.10.05 פנה ב"כ המבקש למפקד בית המעצר בירושלים והגיש בקשה דומה, למחרת היום קיבל תשובה כי על פי נוהלי שב"ס יציאה לחופשה ניתנת לאסיר בלבד וכי עליו לפנות לבית המשפט. בדיון היום הוצג בפני מזכר שנכתב בבוקר זה, המשקף עמדה ברורה יותר של שירות בתי הסוהר, ובו צוין כי בהתאם לנוהלי שב"ס ניתן לשחרר עצור לאירוע חתונתו אם האירוע מתקיים בביתו או ברבנות ובהשתתפות מספר מוגבל של משתתפים, עד 14. עוד צוין באותו מזכר כי לאור עברו הפלילי של המבקש וחומרת העבירות יש התנגדות לשחרורו ללא ליווי.

3.         בסוגיה זו של שחרור אנשים העצורים עד תום ההליכים לזמן קצר עקב נסיבות מיוחדות, נקבעה הלכה ברורה בבש"פ 5874/02 אריאל אטיה נ' מדינת ישראל פד נו(5) עמ' 865. נקבע כי על המבקש לפנות קודם כל לשירות בתי הסוהר וכי "ההחלטה אם לאפשר חופשה לעצור מסורה לשיקול דעת הממונה על החזקת העצור - שירות בתי הסוהר. כדי שהחלטה כזו לא תעמוד בסתירה להוראות המעצר של בית המשפט היא תאופשר רק כאשר ניתן לקיים את החופשה המבוקשת בליווי צמוד של שב"ס או משטרה בתנאים מגבילים שנקבעו לכך בנוהלי שב"ס בעניין חופשות אסירים. נוהלי שב"ס מסדירים על פי אמות המידה שנקבעו בהם את העילות המצדיקות חופשה קצרה לרגל אירועים משפחתיים, את סוג האירוע ואת הקרבה המשפחתית המקימה עילה לחופשה וכן את דרכי האבטחה של יציאתו של העצור. עניין זה מסור לשיקול דעת שב"ס והוא מבטיח שהחופשות האמורות תוענקנה באופן מצומצם ושיוויוני לכל אסיר ועצור אם נוצרו נסיבות מיוחדות המצדיקות את מתן החופשה". (סעיף 2 להחלטה).

            בית המשפט ציין שם כי המסלול המתאים להגיש השגה על החלטת שב"ס היא בדרך של הגשת עתירה מנהלית של העצור. הבקשה שבפניי אינה עתירה מנהלית אולם עדיין יש בידי בית משפט זה סמכות לשחרר בערובה ולו לפרק זמן קצר (ראה סעיף 3 להחלטה הנ"ל).

            עם זאת, חזר בית המשפט בהחלטה הנ"ל בעניין אטיה וציין "בדרך כלל אין זה רצוי כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו לשחרר עצור בערובה כדי לשחרר חופשה זמנית ממעצר. מכל מקום אין זה ראוי כי במסגרת הליכים של שחרור בערבות, יתערב בית המשפט בהחלטות המנהליות של שירות בתי הסוהר באופן החורג מנוהלי השב"ס, הן מבחינת העילות לחופשה שנקבעו בהם והן מבחינת סדרי הליווי והאבטחה המתאימים ליציאת העצור מכלאו. התערבות מעין זו עלולה לפגוע בשיוויון בתנאים הניתנים לכלל העצורים על פי הנהלים הנהוגים בשירות בתי הסוהר" (שם סעיף 3).

4.         בהחלטתו לעצור את המבקש עד תום ההליכים כתב כב' השופט י. נועם כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות שוד בנסיבות מחמירות והפרת הוראה חוקית המיוחסים למבקש. עוד ציין כי את עבירת השוד ביצע המשיב אגב הפרת תנאי שחרור בערובה שנקבעו בתיק נוסף ובעוד תלוי ועומד כנגד המבקש מאסר על תנאי בר הפעלה. עיון בהחלטה כולה מעלה כי אף שלמבקש רקע אישי קשה וטראגי, מדובר באדם אלים ומסוכן. לפיכך שחרור בערובה בליווי האב בלבד או שחרור לתקופה של יומיים כמבוקש על ידו אינו מתאים כלל וכלל בנסיבות העניין.

5.         על פי הבקשה שבפניי הזמינה חברתו של המבקש את אולם החתונות בתאריך 26.9.05, קרי בדיוק שבוע ימים לאחר החלטת בית המשפט לעצרו עד תום ההליכים. בעשותה כן נטלה סיכון הנראה בלתי סביר.

6.         נוכח הנתונים האמורים בסעיפים 4 ו-5 לעיל, לא ראיתי מקום וצורך לסטות מההלכה הברורה של בית המשפט העליון ומהחלטות שירות בתי הסוהר המבוססות על נהלים ברורים ושווים לכל נפש.

לאירוע של חתונה יש שני חלקים, החלק המהותי הטקסי של קשירת שני אנשים בברית הנישואין והחלק השני, המסיבה, אשר אין אומנם לזלזל בחשיבותה אולם היא משנית לחלק המהותי. מקום בו המבקש עצור בגין אשמה בעבירות חמורות ומדובר באדם מסוכן, אין מנוס מויתור על השתתפותו בחלק השני, קרי המסיבה. עם זאת יש לאפשר למבקש לבוא בברית הנישואין על פי הכללים הכתובים של שב"ס.

7.         לאור האמור, אין מנוס מדחיית הבקשה במתכונתה הנוכחית אולם אם יודיע המבקש כי הוא מבקש לקיים את טקס הנישואין במועד שנקבע במשרדי הרבנות או במקום אחר מוגדר וידוע, בנוכחות מספר מצומצם של אנשים, כקבוע בנוהלי שב"ס, יש לאפשר קיום הטקס ולשם כך ישוחרר המבקש למספר שעות בליווי שייקבע על ידי השב"ס.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה בדחיפות לשני הצדדים.

ניתנה היום כ"ז בתשרי, תשס"ו (30 באוקטובר 2005) בהיעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: